מיתר שנקרע רגע לפני חזרה, הקלטה או הופעה הוא תקלה קטנה שיכולה לעצור נגינה שלמה. הידיעה איך להחליף מיתר בגיטרה מאפשרת לחזור לנגן במהירות, לשמור על כיוון יציב ולהכיר טוב יותר את הכלי. הפעולה פשוטה יותר מכפי שהיא נראית, אבל יש כמה הבדלים חשובים בין גיטרה חשמלית, אקוסטית וקלאסית – וטעות קטנה במתיחה או בליפוף עלולה לגרום למיתר להחליק, לזמזם או להיקרע מוקדם מדי.
לפני שמחליפים: בוחרים את המיתר הנכון
לא כל מיתר מתאים לכל גיטרה. בגיטרה קלאסית משתמשים במיתרי ניילון, בעוד שגיטרות אקוסטיות וחשמליות דורשות בדרך כלל מיתרי מתכת. אין לחבר מיתרי מתכת לגיטרה קלאסית שאינה מיועדת לכך: המתח הגבוה עלול לפגוע בצוואר, בגשר או בתיבת התהודה.
גם עובי המיתר משפיע על התחושה ועל הצליל. סט דק ירגיש רך יותר ללחיצות ולכיפופי צליל, ולכן יכול להתאים למתחילים, לנגני סולו ולנגינה ממושכת. סט עבה מספק לרוב צליל מלא יותר, יציבות טובה בכיוונים נמוכים ותגובה חזקה בפריטה, אך הוא דורש יותר כוח מהידיים ועלול לחייב כיוון מחדש של הגיטרה. אם הגיטרה מכוונת ומאוזנת היטב עם עובי מסוים, עדיף להישאר באותו עובי, במיוחד בגיטרה עם גשר צף.
כדאי להכין מראש מיתר חלופי או סט מלא, מכוון גיטרה, קוצץ מיתרים או פלייר מתאים, ומטלית יבשה. מתיחת מיתרים ביד אפשרית בהחלט, אך מותחן מיתרים מקצר את העבודה ומקל עליה, בעיקר כשמחליפים סט שלם. נגנים שמופיעים או עובדים באולפן ירוויחו מהחזקת סט רזרבי בתיק הגיטרה – לא רק בבית.
איך להחליף מיתר בגיטרה שלב אחר שלב
כאשר מחליפים מיתר אחד שנקרע, אפשר לבצע את הפעולה בלי להסיר את שאר המיתרים. אם מדובר בתחזוקה תקופתית של סט ישן, מומלץ בדרך כלל להחליף את כל הסט. מיתרים חדשים לצד מיתרים שחוקים יוצרים פער מורגש בגוון, בעוצמה וביכולת לשמור על כיוון.
1. משחררים את המיתר הישן
סובבו את מפתח הכיוון המתאים עד שהמיתר רפוי לחלוטין. אל תנסו למשוך מיתר מתוח בכוח מהגשר או מהראש – גם מיתר שכבר אינו נשמע מכוון עדיין יכול להיות תחת מתח מסוים. לאחר שהמיתר רפוי, הוציאו אותו בעדינות ממפתח הכיוון.
בגיטרה אקוסטית המיתר מוחזק בגשר בעזרת פין. משכו את הפין בעדינות בעזרת הכלי המתאים או בעזרת מושך פינים, ולא בכוח עם פלייר שעלול לשרוט את הגשר. בגיטרה חשמלית המיתר עשוי לעבור דרך גוף הגיטרה, דרך גשר אחורי או דרך יחידת ויברטו. בדקו מאיזה כיוון הוא נכנס לפני המשיכה, כדי לא לכופף חלקים בגשר.
2. מנקים את האזורים שהיו מוסתרים
זה הזמן היחיד שבו לוח האצבעות פתוח באמת. העבירו מטלית יבשה על הלוח, סביב הסריגים ומתחת למיתרים שנותרו. אבק, זיעה ושאריות עור מצטברים שם ומקצרים את חיי המיתר החדש.
אם לוח האצבעות יבש מאוד, אפשר להשתמש בחומר ייעודי המתאים לסוג העץ ולגימור שלו. אין צורך להעמיס חומר, ואין להשתמש במים או בחומרי ניקוי ביתיים. בגיטרות בעלות לוח מצופה או מבריק, פעולה אגרסיבית עלולה לגרום נזק מיותר.
3. מחברים את המיתר לגשר
בגיטרה אקוסטית הכניסו את קצה המיתר עם הכדור לתוך החור בגשר, כשהכדור פונה פנימה. הכניסו את הפין כשהחריץ שבו פונה לכיוון המיתר, ומשכו בעדינות את המיתר כלפי מעלה תוך לחיצה על הפין. המטרה היא שהכדור יתיישב מתחת לפין ולא יישען עליו. אם הפין קופץ החוצה בזמן הכיוון, לרוב זו הסיבה.
בגיטרה חשמלית העבירו את המיתר במסלול המקורי שלו דרך הגשר או גוף הגיטרה. ודאו שהוא יושב נכון בחריץ האוכף. בגשר צף חשוב במיוחד לשמור על סדר העבודה ועל עובי המיתרים הקיים, משום שכל שינוי במתח הכללי משפיע על זווית הגשר.
בגיטרה קלאסית אין כדור בקצה המיתר. קושרים קשר קטן ומסודר סביב חור הגשר, תוך השארת קצה קצר שאינו יכול להחליק. כדאי להדק את הקשר במתינות ולוודא שהוא פונה לכיוון הנכון, כדי שלא יפריע למיתר הבא. הקשירה דורשת מעט תרגול, אבל לאחר כמה החלפות היא הופכת לפעולה מהירה.
4. מלפפים נכון במפתח הכיוון
העבירו את הקצה השני של המיתר דרך החור במפתח הכיוון והשאירו עודף סביר לליפופים. במיתרים הדקים מספיקים בדרך כלל כמה סיבובים, ואילו במיתרים העבים אפשר להסתפק בפחות. עודף גדול מדי יוצר ליפוף מבולגן והחלקה אפשרית, ומעט מדי עודף לא יאפשר למיתר להינעל היטב.
העיקרון הוא שהליפופים ירדו בצורה מסודרת כלפי ראש הגיטרה, בלי לחפוף זה את זה. החזיקו את המיתר מתוח קלות ביד אחת, וסובבו את המפתח ביד השנייה. הליפוף הראשון יכול לעבור מעל קצה המיתר, והליפופים הבאים מתחתיו – כך הקצה ננעל טוב יותר. במפתחות נעילה אין צורך במספר רב של ליפופים, ולעיתים די בסיבוב אחד או שניים.
5. מכוונים, מותחים ומכוונים שוב
כוונו את המיתר בהדרגה, לאט ובקשב. אם הכיוון עולה מהר מדי או שהמיתר מרגיש מתוח באופן חריג, עצרו ובדקו שהעברתם אותו במפתח ובגשר בצורה נכונה. חשוב לוודא שהוא יושב בחריץ האוכף ובחריץ העליון של הצוואר, ולא על הקצה שלהם.
אחרי הכיוון הראשוני, אחזו במיתר באזור אמצע הצוואר ומשכו אותו בעדינות כלפי מעלה, כמה פעמים לאורך המיתר. אין צורך למשוך בחוזקה – המטרה היא לייצב את הליפופים ואת נקודות המגע. כוונו שוב וחזרו על הפעולה עד שהמיתר מפסיק לרדת משמעותית בכיוון. מיתר חדש תמיד זקוק לזמן הסתגלות, בעיקר בשעה הראשונה לנגינה.
בסיום, גזרו את עודף המיתר בזהירות. השאירו קצה קצר מספיק כדי שלא ידקור את היד או ייתפס בתיק. בגיטרה קלאסית אפשר להשאיר מעט יותר אורך עד שהקשרים מתייצבים, ואז לקצר לפי הצורך.
טעויות נפוצות שמקצרות את חיי המיתר
הטעות הנפוצה ביותר היא כיוון המיתר לאוקטבה גבוהה מדי. זה קורה בעיקר במיתרים הדקים, כאשר מסתמכים רק על תחושת המתח ולא על מכוון. תמיד בדקו שהתו נמצא בתחום הנכון ולא רק בשם התו. מיתר מי יכול להופיע בכמה אוקטבות, אך רק אחת מהן נכונה למיקום שלו בגיטרה.
בעיה נוספת היא ליפוף לא מסודר. ליפופים חופפים או מיתר שנכנס בזווית חריגה לחריץ העליון גורמים לחיכוך ולהחלקה. אם הגיטרה יוצאת מכיוון בכל שימוש בוויברטו, בכיפופי צליל או בפריטות חזקות, בדקו קודם את מצב הליפופים ואת החריצים לפני שמחליפים מפתחות כיוון.
גם החלפת עובי מיתרים ללא התאמה היא עניין שכדאי לקחת ברצינות. מעבר לסט עבה בהרבה יכול להעלות את גובה המיתרים, לשנות את קימור הצוואר ולגרום לאינטונציה פחות מדויקת. לעיתים ניתן לבצע את המעבר בבית, אך אם מדובר בשינוי משמעותי או בגיטרה יקרה, כיוון מקצועי הוא החלטה חכמה יותר.
מתי מחליפים רק מיתר אחד ומתי סט שלם?
אם סט המיתרים חדש ומיתר יחיד נקרע בגלל מכה, שחיקה נקודתית או תקלה, החלפת מיתר אחד היא פתרון הגיוני. לעומת זאת, אם המיתרים איבדו ברק, מרגישים מחוספסים, מחלידים או מתקשים להישאר בכיוון – החלפה מלאה תיתן תוצאה אחידה ונעימה יותר.
תדירות ההחלפה תלויה בתדירות הנגינה, בזיעה של הידיים ובאופן האחסון. נגן שמופיע כמה פעמים בשבוע עשוי להחליף סט לעיתים קרובות בהרבה מנגן ביתי. ניגוב המיתרים לאחר כל נגינה ושמירת הגיטרה בתיק או בקייס מפחיתים לכלוך ולחות ומאריכים את חייהם.
התאמה לגיטרה ולסגנון הנגינה
המיתר המתאים אינו בהכרח העבה ביותר או היקר ביותר. בגיטרה חשמלית לנגינת רוק עם כיפופי צליל רבים, סט קל עד בינוני יכול להיות בחירה מעשית. לנגינה בכיוונים נמוכים או לפריטות חזקות, סט עבה יותר עשוי לספק יציבות טובה יותר. בגיטרה אקוסטית, הבחירה תלויה גם בגודל הגוף, בעוצמת הפריטה ובאיזון הרצוי בין בסים לטרבלים.
בגיטרה קלאסית כדאי להתייחס לרמת המתיחות של סט הניילון. מתיחות נמוכה נוחה יותר לידיים ומאופיינת לרוב בתגובה רכה, בעוד מתיחות גבוהה יכולה להציע הקרנה ובהירות, אך דורשת נגינה מדויקת יותר. אין בחירה אחת שנכונה לכולם – הכלי, הידיים והסגנון צריכים לעבוד יחד.
בלבמה ניתן למצוא מיתרים, מכוונים, מותחני מיתרים ואביזרי תחזוקה לגיטרות מסוגים שונים, עם התאמה גם לנגן המתחיל וגם למוזיקאי שמכין כלי לעבודה על במה או באולפן. כשיש ספק לגבי העובי או סוג המיתר, עדיף לבחור בהתאם לסט הקיים ולדרישות הגיטרה, ולא לפי ניחוש.
מיתר חדש משנה מיד את התחושה מתחת לאצבעות ואת הנוכחות של הגיטרה בחדר. הקדישו עוד כמה דקות למתיחה נכונה, לכיוון חוזר ולבדיקת הליפופים – ובפעם הבאה שמיתר יחליט להישבר, זו כבר לא תהיה סיבה להפסיק לנגן.
