עולם ההגברה והסאונד הוא ללא ספק תחום מדהים ובשנים האחרונות הוא חדר לשוק הפרטי, בעבר רמקולים וציוד סאונד היה מצרך יקר אשר סופק על ידי חברות הגברה בלבד וכיום הטכנולוגיה מספקת לנו רמקולים מוגברים איכותיים במחירים שפויים ועם תוצאה מדהימה!
לצערינו אנו נתקלים מספר פעמים בשימוש לא נכון ברמקולים מוגברים עקב חוסר ידע אצל לקוחות שונים. במאמר זה נסביר על הרמקולים המוגברים, הסוגים השונים והיעילות של כל רמקול וכמובן איך לשמור על הרמקולים שלכם כך תוכלו להנות מהם ולנצל את המקסימום מכל רמקול מוגבר על ידי שימוש נכון ויעיל.
רגע, מה זה רמקול מוגבר בכלל?
רמקול מוגבר (או אקטיבי) נקרא כך משום שהמגבר ,שמספק את הכח הדרוש לרמקול, הוא פנימי ולהבדיל מרמקול פאסיבי, לא דרוש מגבר חיצוני. מסיבה הזאת
הרמקול המוגבר דורש חיבור קבוע לחשמל בשביל להזין את המגבר במתח החשמלי הדרוש לו. קיימים מספר סוגים של מגברים כאשר כיום הנפוצים ביותר
הם מגברים CLASS D, דיגיטלים. קיימים גם רמקולים שהמגבר הפנימי הוא CLASS A, אנאלוגי, והרמקולים האלה יהיו משמעותית כבדים ובעלי מערכת קירור ע”מ למנוע את התחממות המגבר.
ממה מורכב רמקול מוגבר?
כל רמקול , מוגבר או פאסיבי, מקצועי או ביתי , מכיל טוויטר (עבור התדרים הגבוהים) ואלמנטים נוספים (וופרים) שקוטרם ייקבע ע”פ התדרים שהם צריכים להפיק.
הטוויטר – לרוב ימוקם בחלקו העליון של הרמקול ותפקידו כמו שנאמר להפיק את התדרים הגבוהים בתחום
שאר האלמנטים שיהיו ברמקול הם בהתאם לסוג ולהגברה, לדוגמא, רמקול 2WAY יהיה מורכב מהטוויטר ואלמנט נוסף שנקרא מימברנה או WOOFER שתפקידו יהיה להפיק את הצלילים של טווח הMID וBASS . התחום הנמוך הוא 40 או 50 הרץ והתחום העליון ינוע בהתאם לנקודת החיתוך של הקרוסאובר.
קיים רמקול מסוג SUBWOOFER שתפקידו להשמיע את הצלילים הנמוכים יותר. קוטר הוופר הוא זה שיכריע את הנצילות מול התדר הרצוי, לדוגמא וופר בקוטר של 8″ לא יכול להוציא תדרים נמוכים מ125HZ ובו זמנית להפיק בנוסף את התדרי ה) HIGH MID-להרחבה בנושא יש לעיין במושגים תדר ונצילות).
קיימים רמקולים, בעיקר ביתיים, שעובדים בצורה של 3WAY שבהם יש חלוקה נוספת גם לתדרי האמצע MID והוופר שלהם יהיה קטן יותר והוא יפיק את הצלילים שבין
500HZ ל 5KHZ.
הרכיב שקובע איזה תחום תדרים יגיע לאלמנט הנכון הוא ה CROSSOVER. בזכות הקרוס אובר הפנימי של הרמקול (המוגבר) אנחנו בטוחים שהטוויטר יקבל רק את התדרים שהוא יודע לעבוד איתם ואותו דבר גם עבור הוופרים.
קיים סוג נוסף של רמקולים מוגברים שנקראים BI-AMP, המשמעות של זה היא -שני מגברים. במקום מגבר פנימי אחד שיספק את הכח לכל האלמנטים ברמקול,
יש שני מגברים , אחד לתדרים הנמוכים יותר ואחד לגבוהים כאשר מיקום הקרוסאובר בשרשרת הסיגנל יכול לבוא לפני או אחרי המגברים בהתאם לחלוקת התדרים.
חלק חשוב נוסף שקיים ברמקולים מוגברים הוא מערכת הכניסה והפאנל האחורי שיכיל את מערכת הכניסה. מערכת הכניסה מורכבת ממספר חלקים חיוניים בהתאם ליצרן .
הכרחי שתהיה כניסה בעוצמת LINE. היום נהוג למקם כניסות COMBO שיודעות לקבל גם XLR וגם TRS וקדם המגבר מסוגל גם לקבל מיקרופון דינאמי (שעובד בעוצמת MIC)
לרוב יהיה לחצן שבורר בין LINE לMIC ובחלקם זה נוב הווליום שבעזרתו נקבע האם אנחנו משתמשים ישירות במקרופיון לתוך הרמקול או כל דבר אחר בעוצמת LINE.
בנוסף כיום קיימת יציאה ברמקול ע”מ לבצע שרשור בין רמקולים.
אז כמה סוגי הרמקולים מוגברים יש ואיך אדע איזה רמקול לבחור?
יש המון, אנחנו ננסה להתמקד בסוגים הנפוצים והנמכרים ביותר!
רמקול מוגבר מגיע בגדלים שונים, עוצמות שונות, צורות וחומרים שונים שמהם עשויות התיבות ובגדול מחולק ל2 קבוצות, טופים וסאבים.
הנתון – גודל – נקבע ע”פ גודל הוופר ,6 אינצ’, 8 אינצ’, 10, 12, 15. כל גודל והיכולות שלו לעבוד בעוצמה גבוהה לאורך זמן , התדרים הנמוכים והגבוהים שהוא יכול לספק
ומרחק הפיזור שלו. וופר של 15″ יכול לדחוף יותר אוויר מאשר וופר של 8″.
לדוגמא לאולם אירועים גדול 2 רמקולים של 10 אינצ’ לא יספיקו ולא ימלאו את האולם במספיק באסים ועוצמות, אלא צריך לפחות 2 רמקולים גדולים יותר של 15 אינצ’,
ולעומת זאת בסלון ביתי סטנדרטי יספיק לקחת 2 רמקולים קטנים של 8 אינצ’ , ואם זה סלון קצת גדול מהסטנדרט או חצר ביתית עם מספר רב של משתתפים באירוע ניתן
יהיה להסתפק בזוג רמקולים מוגברים של 10 אינצ’. כמובן שתמיד יש לבחון את הדברים לגופם ולא להתאים מערכת סאונד לאולם מבלי להתאים את המערכת לצרכים של
המקום. מכיון שאופי האירועים ואופי השימושים המיועדים למערכת משפיעים מאד על סוג המערכת הנצרכת לאותו מקום.
רמקול 6 אינצ’ קיים אך ורק בתחום התקנות הקבע בעסקים או בחצרות בתים, ההספק שלו מול העוצמה וטווח התדרים שהוא מסוגל לעמוד בו מתאימים לפיזור אחיד
של הסאונד בחללים.
רמקול 8 אינצ’ הוא עדיין נחשב קטן ולרוב רמקול שכזה לא יעלה על עוצמה של 200WRMS ( מומלץ להתייעץ בנושא זה עם בעל מקצוע .
באירועים קטנים מאד או אפילו בקריוקי ביתי. יש קטוגוריה אחרת של רמקולים מוגברים עבור אולפנים ששם דווקא ה8″ מככב מהסיבה שבאולפנים לא צריך עוצמה
כמו בPA אלא יותר דיוק ואיזון (בנוסף רמקול מעל 8 אינצ’ יפיק תדרים נמוכים שלרב בחדרים קטנים הורסים יותר מאשר מוסיפים).
רמקול 10 אינצ’ ו12 אינצ’ כבר יותר מתקרבים לאיזור הרצוי לנו עבור עולם ההגברות ולרוב ישמשו עבור מוניטורים על הבמה או אפילו ימלאו את הפונקציה של פיזור הסאונד
כחיזוק על הרמקולים הראשיים. רמקול 12 אינצ’ יכול גם להכנס לקטגוריה של PA כמובן ביחס לסוג האירוע וכמות הקהל. רמקולים בגדלים האלו לרוב לא יעלו בעוצמה
מעל ה400-500 WRMS , יש גם חזקים יותר כמובן תלוי ביצרן איכות המגבר איכות המימברנה והמחיר.
רמקול 15 אינצ’ הוא הטופ הגדול ביותר וכמובן גם העצמתי ביותר מהסיבה שהסליל והמגנט כבר יהיו גדולים יותר ויעמדו בהספקים גבוהים יותר.
עוצמה של רמקול 15, מתחילה מ200WRMS ויש גם רמקולים אקטיבים 15″ שכבר מסוגלים להוציא 1200WRMS ומספקים עוצמה אמיתית של 139DBSPL.
רמקולים, בלי קשר לגודלם, מיוצרים במספר סוגים של תיבות בהתאם ליכולת , משקל וכמובן שקלול מחיר סופי. לרוב הם יהיו או בתיבות פלסטיק או עץ כאשר בחירת החומר משפיעה על אופי הסאונד שמתקבל. רמקול כבד יותר מחומר דחוס יותר ועבה יותר בהכרח יספק סאונד חם יותר עשיר יותר ועמוק יותר.
SUBWOOFER הוא סוג נוסף של רמקול (הראשון הוא טופ) אשר תפקידו הוא כמו שמו, לספק לנו את התדרים הנמוכים יותר שהוופר של הטופ של יכול לספק (נצילות)
סאב וופר יכול להיות 10″ עבור אולפנים או מסעדות קטנות, או 15″ וגם 18″ לפעמים יחיד בתיבה לפעמים כפול. גודל הוופר יכריע כמה נמוך הוא יכול לרדת מבחינת התדרים
וכמה רחוק הוא יזרוק את תדרי הסאב. לרוב סאבים לא יוציאו תדרים מעל 120HZ (מעל זה נכנסים כבר לתדרי הLOW והLOW MID) והסאבים הגדולים יותר עם המגנט הגדול יותר יכולים לרדת גם עד 20HZ.
לרמקול המוגבר יש יצרנים רבים מאד ובאיכויות שונות כמו BLG AUDIO , TURBOSOUND,HK AUDIO, TRX AUDIO ועוד…
רמקול מוגבר קטן יכול לעלות 500 ש”ח ויכול לעלות גם 21,000 ש”ח, כלומר יש משמעות רבה מאד לאיכות הרמקול ולסוגו.
ולכן לא תמיד רמקול איכותי יוכל להימדד לפי העצמה שלו וכמה וואט הוא מוציא אלא רמקול איכותי נמדד לפי איכות המגבר שלו, ולפי רמת הייצור וההשקעה עליו מבחינת החומרים, כמה רגישות יהיה לו ועוד… לכן ממומלץ להתייעץ עם בעל מקצוע בנושא איכות הרמקול שאתם מעוניינים לרכוש אל מול התקציב שלכם. בעלי מקצוע מנוסים ידעו להתאים את הרמקול האיכותי ביותר בהתאם לעלות שאתם מעוניינים להשקיע.
אז מה הסיבות לנזקים של הרמקולים ?
כמו בכל ציוד חשמלי בקלות מאד אפשר להרוס ולהזיק לציוד בשימוש לא נכון. ברמקולים מוגברים זה אפילו יותר מסוכן לציוד. נזקים נפוצים ברמקולים מוגברים הם רעשים סטטיים מהנובים שמופיעים בעת סיבוב הנוב , רעשים שנובעים מהמון אבק שנכנס פנימה, נזקים שאנחנו מתמודדים איתם הרבה זה טוויטר שנשרף ו וופר שנקרע, ולרוב הסיבה תהיה העמסת עוצמה על הרמקול ועבודה ממושכת באזור הPEAK של הרמקול דבר שמאמץ את כל החלקים המעורבים כאשר עובדים עם זמרים/מוזיקאים לא מנוסים כדאי שנפתח את הרמקולים על 3/4 עוצמה ולא עד הסוף מהסיבה שהם לרוב לא מודעים לבעיות דינאמיקה שנוצרות כאשר הזמר צורח לתוך מיקרופון שנמצא צמוד לשפתיים שלו.
בMTV זה עובד , בקריוקי פחות. זמר לא מנוסה בקלות יכול להמאיס את החיים על הטוויטר, , מגבר שנשרף מהסיבה שצוינה קודם (ווליום גבוה הרבה יותר ממה שהרמקול מוציא) או מחיבור לגנרטור ללא מייצב זרם. אסור לשכוח שהמגבר נמצא בתוך הרמקול לכן דרך השינוע וההגנה במחסנים סופר חשובה.
נזק נוסף שאפשר לגרום לרמקול הוא בעזרת תיקוני EQ, לדוגמא יש לנו רמקול שקוטרו 12″ ולכן הוא לא מסוגל להפיק את התדרים הנמוכים אבל יש לנו די ג’יי שמנגן וחסר לו תדרים נמוכים
דבר ראשון שניגש לעשות זה ללכת לערוץ של הדיג’יי ולהגביר את הנמוכים. טעות!! אם אנחנו מבקשים בכח מהרמקול להוציא תדרים שהיצרן החליט שהרמקול לא יוציא, זה רק עניין של זמן עד שנקרע אלמנט או נשרוף טווויטר או חלילה נשרוף מגבר. כיוון הרמקולים מבחינת עוצמה ווחיתוך/הוספה/הגברה של תדרים יעשה בהתחשבות בסוג הרמקול שיש בידינו ונקודות החיתוך בין האלמנטים.
אז איך נשמור על הרמקולים המוגברים ?
הדרך הנכונה להימנע מהנזקים שהוזכרו היא פשוט לפעול בהגיון סביר והתחשבות בעדינות הרכיבים וזה אומר כאשר הרמקול מאוחסן חובה שיהיה עם כיסויים למנוע כניסת מזיקים שילעסו את החוטים וגם ימנעו כניסת אבק.
חשוב להגן על הרמקול מפגעי מזג האוויר ובכלל האוויר. אבק ולחות יפגעו באיכות הרמקול בטון הקרוב ויהרסו אותו בטווח הרחוק.
הרמקול במחסן? שימו כיסוי..
הקמתם כבר את האירוע ויש כמה שעות עד שיתחיל, כסו את הרמקולים. בנוסף, וופרים (מימברנות) מתייבשים בשמש, וופר יבש נוטה להקרע גם בעוצמות נמוכות.
בשינוע הרמקול חשוב שיהיה מקובע ולא יזרק מצד לצד ואם אפשר אפילו שיהיו בקיייסים עם ריפודים. אין דבר כזה הגזמה, כמה שיותר תגנו על הרמקול ככה תקטינו את הסיכוי שיקרה נזק במהלך ההובלה.
חשוב מאד שממקמים רמקול על סטנד לוודא שהסטנד מאוזן בלי נטייה לשום כיוון ולוודא שהסטנד תקין ושקיים פין סייפטי בסטנד.
עם עושים מערום של טופ על סאב חשוב מאוד לקבע את הטופ על הסאב בעזרת מוט חיבור מתאים או אם אין אז בעזרת רצועות ראצ’ט בשביל למנוע ריקוד של הרמקול על הסאב הריקוד הזה יכול לעשות נזק רציני למגבר.
בעת הדלקת הרמקול חייב לוודא שהווליום שלו סגור לגמרי וכמובן שהוא האחרון בשרשרת שמדליקים. אותו דבר בעת הכיבוי, דבר ראשון סוגרים את הווליום עד הסוף ומחכים דקהכדי שהקבלים יפרקו את כל המתח שנאגר בהם ורק אז מכבים.
אחרי כל המידע אז בעצם מה חשוב לנו לוודא כאשר אנחנו רוצים לקנות רמקול מוגבר חדש שיתאים לצרכינו דבר ראשון צריך להבהיר לאיש המכירות מה הצרכים מהרמקול ומה סוג האירועים שאנחנו עושים, והכל כמובן צריך להעשות בתוך מסגרת תקציב ידועה מראש ושקופה מול המוכר.
שאלות מפתח שאנחנו צריכים לשאול הן בנוגע לאמינות הרמקול, קיימים בשוק רמקולים שהם מותג גדול ויוקרתי אך יש להם תקלות חוזרות ונשנות כמו שריפת טוויטרים ובעיות הארקה.
חשוב לקבל את המידע מראש ולהתכונן בהתאם. חשוב לקבל את כל המידע עבור האחריות על הרמקול, במאה אחוז מהמקרים אין אחריות על וופרים וטוויטרים וגם לא על נזקי חשמל.
יש חברות (הרוב) שנותנות אחריות של שנה וגם קיימות חברות שבעזרת רישום קליל באתר שלהן האחריות היא לחמש שנים.
חשוב לוודא שיש במלאי של היבואן חלקי חילוף מקוריים עבור הרמקול במידה וכן יש נזק, אחרת האחריות לא שווה הרבה.
חשוב לנו לשמוע את הרמקול לפני כן , 1000 מילים של איש המכירות לא שוות שמיעה אחת. לרוב נתון השמיעה הוא סובייקטיבי , מה שנשמע לי טוב ומדוייק למישהו אחר ישמע רזה ולא נעים.
אתם מוזמנים ליצור קשר עם צוות לבמה על מנת לקבל יעוץ והכוונה לסוג הרמקולים שאתם צריכים לבית או לעסק שלכם. 04-6023604
מאמר זה נכתב על ידי ברק ברלוט – DJ , סאונדמן ואיש הגברה עם נסיון של למעלה מ-10 שנים בתעשיית ההגברה בישראל
